תיאור תפקידה של נציבות השוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים בתחום קידום התעסוקה והרקע הלגאלי לפעילות זו. זיהוי החסמים העיקריים. אסטרטגיות הפעולה - פעילות תקשורתית לשינוי עמדות, הפעלת כלים של תיווך ופתרון בעיות וגם כלים משפטיים, לפי הצורך. המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "עניין של גישה", גיליון 22, 2018.
הכנסת הינה אחד מהגופים החלוצים בהעסקת אנשים עם מוגבלות במגזר הציבורי, ועובדים עם מוגבלות שונות מועסקים בה החל משנת 2006 , במודל העסקה ייחודי שפותח בה לאורך השנים. בשנת 2012 נערך ניסיון ראשון לסקור את מודל ההעסקה, ולבחון האם ניתן ללמוד ממנו וליישמו גם בארגונים אחרים. ממצאי הסקר שנערך בכנסת, שבו נשאלו זוגות של מעסיקים ומנהליהם, כיצד הם רואים את ההעסקה, מה חוזקותיה וחולשותיה, העלו מאפיינים ייחודיים לאופן ההעסקה בכנסת, ...
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אשר נחקק בשנת 1998 הביא עמו שינוי מהפכני עבור אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית. החוק מדבר על שוויון מהותי, לא עוד שוויון פורמלי אלא שינוי משמעותי בסדרי העדיפויות ועיצוב מחדש של המרחב הציבורי והשירותים הניתנים בו כך שיאפשרו גם לאנשים עם מוגבלות לקחת חלק בהם. מאמר הסוקר את ההישגים, השינויים שהביאו עימו החוק והאתגרים העתידיים. המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "עניין של גישה", גיליון ...
המאמר סוקר את תפקידן של הרשויות המקומיות ביישום פרק הנגישות בחוק השוויון והתקנות שחוקקו בעקבותיו: מה יש לעשות, מדוע ואיך. בחלקו השני מתוארת פעילות נציבות חוק השוויון לאנשים עם מוגבלות מול הרשויות המקומיות המיועדת לסייע להן ביישום זה ובמקרה הצורך גם לאכוף ביצוע. המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "עניין של גישה", גיליון 21, 2017.
המאמר עוסק במהלכים שמוביל מרכז השלטון המקומי מול משרדי הממשלה כדי להשיג לרשויות המקומיות סיוע בתקצוב ההנגשה בהן וסוגיות נוספות הקשורות בקצב ביצוע תהליכים אלה. בסוף המאמר מובאת גם התייחסות לעידוד שמבקש המרכז לשלטון מקומי לתת לרשויות במעבר להיות ערים חכמות שבהן מואצת נגישות השירות לתושביהן בכלל ולתושבים עם מוגבלות בפרט. המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "עניין של גישה", גיליון 21, 2017.
המאמר פותח בסקירה של התפקידים שממלאים משחקים וצעצועים בהתפתחותם של ילדים. דן אח"כ בעקרונות בהם ראוי להשתמש בעיצוב משחקים על–מנת שיתאפשר שימוש בהם על–ידי כול הילדים, עם ובלי מוגבלות, ומעמת שאיפה זו עם המצב בפועל. לאחר מכן באה סקירה של תוכניות שבהן יש התמקדות ביצירת סביבות משחק ייחודיות לילדים עם מוגבלות ולבסוף נסקרת הפעילות של עמותת מילב"ת להנגשה של משחקים קיימים עבור ילדים עם מוגבלות, כולל מבחר דוגמאות, וכן פעילויות נוספות ...
המאמר סוקר את פעילותה של עמותת לטם כדי לאפשר לילדים עם צרכים מיוחדים ללמוד ולחוות את הטבע. מדובר בקשת רחבה של עשייה: טיולים, חוגים, סדנאות. פן נוסף הוא ייזום והשתתפות בפרויקטים של הנגשת אתרי טבע ומורשת, וחשוב מכל - הפעלה של שיטות ודרכי הדרכה המנגישות את התכנים לילדים ולבוגרים עם צרכים שונים. המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "עניין של גישה", גיליון 16, 2013.
תיאור וניתוח של חשיבותו של מידע נגיש - מקיף, מעודכן, מובן - להורים לילדים עם צרכים מיוחדים בשלבים שונים במהלך החיים ושל החסמים המונעים קבלה והכלה של מידע כזה. נגישות המידע מנותחת באמצעות שלושה משתנים מרכזיים: המסר (התוכן), הצופן (השפה) והערוץ (אופן מסירת המידע והנכונות למסור ולהפיץ אותו). נבדקת גם הבעייתיות שבמסירה והפצה של ידע ומידע רבים מדי. המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "עניין של גישה", גיליון 16, 2013.
הסרט ‘אניטה' הוקרן במסגרת פסטיבל שק"ל ‘יוצרים מציאות 2010 '. לקראת הפסטיבל נעשה ניסיון ראשון מסוגו להפוך סרט זה לנגיש ובר–הבנה ע"י צופים עם קשיים קוגניטיביים. המחבר מתאר את תהליך בחירת הסרט, כמקרה מבחן של הנגשה קוגניטיבית, שיטת העבודה שאומצה והמסקנות לגבי ההמשך. המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "עניין של גישה", גיליון 13, 2011.
בשנים האחרונות, המודעות החברתית והחוקתית בתחום הנגישות עלתה בחברה הישראלית, עד כדי כך שכל ילד יודע ומבין את מהותה של הרמפה ואת הסמל של אדם הישוב על כיסא הגלגלים. אך מה קורה כשהרמפה אינה הפתרון, וכשהאדם אינו בעל מוגבלות פיזית אלא בעל מוגבלות אחרת?! האם אנחנו כחברה, כנותני שירות, כאנשי מקצוע, יודעים להעניק מענה נגישותי הולם גם לאנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית?! האם אנו יודעים להגדיר מהי הרמפה עבור אדם המתמודד ...